פִּֽינְחָ֨ס בֶּן־אֶלְעָזָ֜ר בֶּן־אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֗ן הֵשִׁ֤יב אֶת־חֲמָתִי֙ גו': (פינחס כה, יא)

יו"ד זעירא ד'פינחס' ונו"ן רבתי ד'משפטן' – דרש רשומות

אחר הקריאה בש"ק (ה'תשפ"ג) שאלני שואל אם שמעתי רמז ביו"ד זעירא בתיבת פינחס. ואח"כ ראיתי בפי' ר' חיים פלטיאל: "פינחס, הוא מלא ביו"ד דעשרה ניסים נעשו לו". וכן בחת"ס עיי"ש. ולשואל אמרתי לא שמעתי אבל יש לדרוש דרך נוטריקון. דהתיבה פינחס יש בה שתי הברות, וע"פ הדקדוק החלוקה היא פי-נְחס, כי הנו"ן מנוקדת בשו"א נע, ואולם י"ל דבנוטריקון לא דייקינן בהא, דהא נ'ח'ס' אינה תיבה בלשון הקודש שיש לה משמעות. א"כ דרך נוטריקון נימא פינ-חס, דח'ס' הוא לשון רחמים, ופ'י'נ' יש לו ב' פירושים הפוכים, א. לשון פינוי וסילוק, וב. לשון פניה וגישה אל (כמו: "פנה נא אל התלאות"). ונימא דפינחס ביו"ד הוא לשון פינוי וסילוק הרחמים. אבל פנחס בחסרון היו"ד הוא לשון פניה אל הרחמים. ומעשה פינחס היה בו סילוק הרחמים לחוטאים ופניה אל הרחמים על ישראל שמתים במגפה, ואין אנו יודעים אם ח"ו לבש רחמנות כדי לכסות על מידת אכזריות שבליבו כמו שהאשימוהו המאשימים, או כפי האמת שמידתו רחמים ולבש נקמה כדי להציל את ישראל, ולכן היו"ד זעירא, ללמד כי יש לקרוא את המילה כאילו האות הזעירא חסרה, ובא הכתוב להעיד על צדקתו, שהרחמים הוא העצם והדין הוא הכסות. ושוב ראיתי מובא דפינחס ביו"ד בגי' יצחק שמידתו דין.

ומתוך כך עלה ברעיון גם הכתוב האמור להלן בפרשה (כז, ה): "וַיַּקְרֵב משֶׁה אֶת־מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי ה'", דמשפטן כתיב בנו"ן רבתי. והווינן הכא מאי אית לן למידרש ביה. ויש לומר דנו"ן רבתי נדרשת כתיבה בפני עצמה, וכאן דהאות רבתי היא נו"ן הכינוי רומז דהתיבה כולה נכפלת, דהתיבה 'משפטן' כשהיא לעצמה יש לפרשה בב' אופנים, א. הדין שהגישו לפניו והמשפט והצדק שהן ראויות לה, וכפי פשטות הכוונה כאן, וב. משפטן, המשפט והצער שכבר עתה הם נשפטים ונידונים בו. וי"ל דנו"ן רבתי דכאן לרמז גם על המשפט של בנות צלפחד גופן, כלומר הצער שהן שנתונות בו כל השנים, והכוונה דמתוך שאמרו "אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר" – והיינו ל"ט שנה קודם לכן, דהא קיימינן בסוף שנת ארבעים ובין מקושש ובין המעפילים היו בשנה שניה – נתן משה אל ליבו שהן חמש בנות בוגרות ויתומות שלא נישאו, וכשהקריב משפטן בנו"ן רבתי רמז גם לתפילה שימצאו את זיווגן, ומי שאמר שדה פלונית לפלוני אמר בת פלוני לפלוני, ועשתה תפילתו פירות שנישאו לבני דודיהן.

gh