בלק
וַיֹּ֤אמֶר בִּלְעָם֙ אֶל־בָּלָ֔ק בְּנֵה־לִ֥י בָזֶ֖ה שִׁבְעָ֣ה מִזְבְּחֹ֑ת וְהָכֵ֥ן לִי֙ בָּזֶ֔ה שִׁבְעָ֥ה פָרִ֖ים וְשִׁבְעָ֥ה אֵילִֽם: (בלק כג, כט)
במה נחשבו קרבנות בלק למעשה טוב שזכה לשכר בעדו אפילו שעשה שלא לשמה
בהוריות (י,ב): "א"ר יהודה אמר רב, לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפילו שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה, שבשכר מ"ב קרבנות שהקריב בלק הרשע זכה ויצתה ממנו רות".
ומקשים העולם היכי ילפינן שמתוך לימוד שלא לשמה יגיע הלומד עצמו ללימוד לשמה, מבלק, שאצלו ההגעה ללשמה של רות היה דורות רבים אחריו. ורבו התירוצים, ואף אני את אשר בליבי אביעה:
יש לשאול כיצד באמת מגיע אדם ללימוד לשמה מתוך לימוד שלא לשמה, והרי דברים שני דברים שונים הם וכמעט הפוכים. ויש לבאר, כי שתי תנועות פועלות כאן.
א. במה שלומד שלא לשמה מתרגל בעצמו מעשה מצוה, ולסוף המאור שבה מחזירו למוטב, כענין "אחרי הפעולות נמשכים הלבבות" (חינוך מצוה טז).
ב. עצם הלימוד אפילו שלא לשמה יש בו נקודה לשמה, שאף כי לומד מתוך פניה לזכות לשכר בעולם הבא ובעולם הזה, או שיקראוהו רבי ויכבדוהו כתלמיד חכם, הנה בעת לימודו הוא מכיר כי זאת התורה היא חכמתו ורצונו של הבורא ית"ש שנתנה לישראל במעמד הר סיני, ומאמין בכל י"ג העקרים שלה. שהרי פשיטא דאם ח"ו לא כך, לא חל כאן כלל השם לימוד, אפילו שלא לשמה, אלא זו עבירה לשמה.
ובדידן גבי בלק, הנה הטעם הראשון של מתרגל מעשה מצוה ליתא הכא, שהרי גוף המעשה הוא מעשה רשע, שנעשה כדי להביא לקללת ישראל, וכאשר חוזר ועושה כן עוד הוא מתרגל מעשה עבירה לשנוא יותר את הכשרים והצדיקים ולדרוש ברעתם ואיך יבוא מזה הוא עצמו לידי לשמה, וע"כ צד זה של שלא לשמה שמביא ללשמה לא שייך כאן (ועי' הל' תלמוד תורה לאדמוה"ז ד, ג).
ואולם הטעם השני, דעצם הלימוד שלא לשמה יש בו נקודת אמת, הנה בדומה לכך יש גם נקודת אמת במעשה בלק, כי אע"פ שהקריב לשם רשעה, הרי בכך שהקריב קרבנות לה' מודה הוא שהמקום ב"ה הוא האלוהים ובעל הכוחות כולם ובחפצו כל יעשה ולכן הוא פונה אליו, וכמובא כמה פעמים בפרשה איך שהיה ניצב על עולתו ומצפה לשמוע דבר ה' מפי בלעם. ונקודה זו ראויה לשכר, כי במעשהו מודה בפני כל עמי הארץ כי ה' הוא האלוהים, ולא הגיע השכר הזה אליו בימיו אלא אחר דורות.
ומי יודע תעלומות לספר איך הגיעה רות לחסות תחת כנפי השכינה, שמא התחלת הדבר שראתה משפחת אבימלך והכירה שהם צנועים וכשרים ודתיהם שונות מכל עם, ואמרה בליבה אף שמעתי כך מאבותי, שבעת שביקש בלק להפיק רצונו מאת הבורא הקריב מ"ב קרבנות לאלהי ישראל, ועל כן אסורה נא ואראה מה טיב מעשיהם ודתם, ומזה זכתה למה שזכתה. ואם זכינו לכוין, נמצא שהשכר שקיבל בלק היה באמת בעת שהתברר שמעשיו הביאו לידי התקרבות לה' לשמה ע"י רות אם המלכות.
gh