וְהָיָה֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁבִיעִ֜י יְגַלַּ֣ח אֶת־כָּל־שְׂעָר֗וֹ גו' וְכִבֶּ֣ס אֶת־בְּגָדָ֗יו וְרָחַ֧ץ אֶת־בְּשָׂר֛וֹ בַּמַּ֖יִם וְטָהֵֽר: (מצורע יד, ט)

נסיון שנעשה לפני הגר"ש וואזנר זצ"ל ע"י מומחה למהות המים להוכיח נגד שיטת אוצר חב"ד של מקוה ע"ג מקוה ודחייתו, ועדויות ליחס האדמו"ר הרה"ק רבי יקותיאל מקלויזנבורג זצ"ל בענין

מצות טבילת טמאים לטהרתם נאמרה בכמה מקראות. ב'ספר החינוך' (מצוה קעה) סמך המצוה על קרא דידן: "שנטבול במי מקוה ואז נטהר מאיזה מין ממיני הטומאות שנטמאנו בו, שנאמר: 'ורחץ את בשרו', ובאה קבלה מים שכל בשרו עולה בהן כו'". והרמב"ם בספר המצוות (עשה קט) הסמיכה על הכתוב להלן (טו, טז) בבעל קרי: "וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת־כָּל־בְּשָׂרוֹ וגו'".

ידוע מנהג חב"ד בענין המקוה לבנות את האוצר תחת המקוה. הפרטים מבוארים בספר 'טהרת מים' להג"ר ניסן טלושקין זצ"ל, וברשימת הג"ר יעקב לנדא זצ"ל, רבה של ב"ב, שיצק מים על יד כ"ק האדמו"ר הרש"ב זצ"ל נבג"ם זי"ע, ועסק בתיקון המקוה בביתו בעת שהותו בעיר רוסטוב שברוסיא, וחקק זכרונותיו ברשימה שהיתה גם לעיני כ"ק האדמו"ר הריי"צ זצ"ל נבג"ם זי"ע. הרשימה נתפרסמה בספר 'מבנה מקואות והכשרם' (עמ' מז ואילך) להרב דוד מינצברג ע"ה, מומחה בעל שם בתיקוני מקוואות. הרשימה פותחת: "בנדון המקוה: רצון קדשו של כ"ק האדמו"ר נבגע"מ זי"ע הי' שיעשו מקוה ע"ג מקוה היינו: ...".

מחלוקת ידועה ישנה באחרונים בענין מקוה המחוברת לאוצר או למעיין באמצעות 'סילון' (תעלה או צינור), אם כשרה היא. דעת ה'דברי חיים' להגאון מצאנז זצ"ל (יו"ד ח"ב סי' פח) להחמיר, כנגד דעת ה'נפש חיה' להגאון מקאליש זצ"ל (קונ' 'גולת עליות' סעי' ד) המכשירה. מתוך מחלוקת זו התעורר דיון גם על מקוה ע"ג מקוה כתקנת הרש"ב, שהיו שצדדו להחמיר בה ולדמות את נקב ההשקה שבבור ע"ג בור לסילון, שדעת ה'דברי חיים' להחמיר בה כאמור.

והדברים עתיקים וגם ארוכים, והדורשם ימצאם ערוכים בכמה ספרים וקונטרסים וביותר בספר 'תיקוני מקוואות לפי תקנת רבותינו' להרה"ת ר' שלום דובער לוין שליט"א (נ"י תשנ"ח). ולא באתי כאן להוסיף מים שאובים במעיינות הטהורים, אלא להתייחס לנקודה בשולי הענין, בנושא נסיון 'מדעי' שנערך לפני הג"מ רבי שמואל הלוי ואזנר זצ"ל וזי"ע, ומביאו בספרו, ויש לענות בו.

בשו"ת 'שואלין ודורשין' למו"ה אליהו שלזינגר שליט"א (ח"ב סי' לד) דן בארוכה בכמה ענייני מקוה, וגם בענין מקוה ע"ג מקוה, ומביא שם תשובה מהגר"ש ואזנר זצ"ל, שכתב אליו:

"אחדשה"ט וש"ת באהבה — בענין טבילת נשים לצורך במקוה ע"ג מקוה, מטעמים כמוסים איני שונה עכשיו הלכה זו. רק אציין מש"כ בעניי בזה בשו"ת שבט הלוי ח"ג סי' קלא וקלב ועיי"ש מה שהבאתי משם אמרי יושר ח"א סי' קא וח"ב סי' עה. ובשני התשובות כתבתי דאם נעשתה מקוה כזו ע"פ הוראת אדם גדול, אין להרהר אחריו, רק לא היה רצוי להקל במקום שמחמירים...". ומסיים: "וע"ע מש"כ בשו"ת ח"ה סי' קכח אות ב חשש שיכול להולד באלה שעושין מקוה ע"ג מקוה".

וכוונתו למש"כ שם, וז"ל:

"בענין מקוה ע"ג מקוה כבר כתבתי בעניי לכת"ר, אבל מה שאני בא היום בענין זה הוא שלמדתי מפי מומחה יר"א ובקי בענין מהות המים, דהנה זה מפורסם דמי מעיין כבדים ממי גשמים, ואם נותנים מי מעיין על מי גשמים, המי גשמים יעלו למעלה ומי מעיין ירדו למטה. וכן מפורסם דמים קרים כבדים ממים חמים. והנה מומחה זה עשה נסיון לפני, שלקח מי גשמים צבען קצת בכדי לראות איזה שיעלה למעלה ואיזה שירד למטה, והיינו בצבע שאינו משנה המשקל, וע"ז נתן בכלי מחובר עם פתיחה קטנה מי העיר (שהם כרגיל מי מעיינות), ובמשך כמה שעות נתחלפו המימות לגמרי, כי מי הגשמים עלו למעלה ומים הפשוטים של העיר ירדו למטה, והיינו מה"ט דגשמים קלים ומי מעיין כבדים. וא"כ אם בבור למטה יש מי גשמים להשקה, ובבור ע"ז מכניסים מי העיר שהם מי מעיין והם עדיין קרים במשך כמה שעות מתחלפים המימות ובבור של מטה ישנם מי העיר, וא"כ מה הועילו חכמים בתקנתן, והתינח אם מכניסים מי העיר למעלה כשהם כבר חמין, א"כ שוב כבר קלים גם ממי הגשמים הקרים שלמטה, אבל כהיום הרבה מחממים את מי העיר שמכניסים למקום טבילה רק אחרי שעמדו קרים במשך כמה שעות ואז חשש גדול שבינתיים נתחלף חלק גדול מהמים, ונאבדו מי השקה של גשמים", ע"כ מתשובת הגר"ש ואזנר זצ"ל.

וב'שואלין ודורשין' הנ"ל הביא הדברים הנ"ל, והעירותי עליהם שם ויש לתקן מש"כ שם לפי מש"כ כאן:

"במש"כ בשו"ת שבט הלוי חלק ה סימן קכח אות ב עיי"ש, במחכ"ת הדוגמא והנסיון שעשה אותו מומחה ובקי במהות המים אין בו ממש. דהנה אף אם משקל סך כל המים לא נשתנה כמעט (אלא בשיעור פחות ממחדל המדידה) ע"י הוספת הצבע, הרי אפשר שעצם גרגירי הצבע משקלן שונה בכל שהוא מן המים עצמם, ודרכן לשקוע או לצוף בהתאם למשקלן כשהמים עומדים במנוחה כמה שעות, וא"כ אין שום הוכחה עד שייעשה נסיון כפול פעם יצבע המי גשמים ופעם המי מעיין, ויבטיח לעקר משפיעים אחרים, כגון כמות הצבעונין וחום המים וכיו"ב.

"והדעת נותנת כדאמרן, דמה שעלו למעלה הם הצבעונין ואילו המים עצמם במקומן עומדין וכדלקמן. דהנה יש להבחין בין ההבדל במשקל שבין מים חמים ומים צוננים לבין ההבדל במשקל שבין מי גשמים ומי מעיין, דבמים חמים הרי גרעיני המים (מולקולות) עצמן פוחת משקלן (ביחס לנפח קבוע) לעומת המים הצוננים, משא"כ מי מעיין אינם כבדים ממי גשמים בעצמותן, אלא משום מינרלים וגרגירים שנקלטו בהן דרך הילוכן במעיינות תהום רבה. ונ"מ בזה בדרך התערבות שני המינים בינם לבין עצמם, דכאשר מערבין מים צוננים לתוך מים חמים, המים החמים עצמן צפין ועולין, דכל גרעין וגרעין של מים כשלעצמו הוא העולה למעלה (וגם זה לזמן מועט כי החמים מחממים את הצוננים והצוננים מצננים את החמין עד שמשתווין), אבל כשנותנים מי מעיין לתוך מי גשמים, אילו היו מתערבין, היו מתערבין לגמרי זה בזה, דהמינרלים והגרגירים אינם נדבקים בגרעיני המים אלא שטין ביניהם כדגים במים, וכך גם הצבעונים אינם נדבקים בגוף גרעיני המים אלא שטין ביניהם. אם כן אילו תנועת הצבע היתה משום התערבות המים, היו הצבעונים מתפשטים בכל המים בשווה, בין העליונים ובין התחתונים, ועכשיו שכולם צפו ועלו למעלה או אילו נקבצו כולם ובאו למטה מסתבר שהוא לא משום תנועת המים, אלא תנועת הצבעונין עצמן שמשקלן פחות מן המים או יותר מהן. וע"כ הדוגמא והמסקנא כפי שנעשו לית בהו ממשא". ע"כ.

gh