וַיַּקְרֵב֘ אֶת־הַמִּנְחָה֒ וַיְמַלֵּ֤א כַפּוֹ֙ מִמֶּ֔נָּה וַיַּקְטֵ֖ר עַל־הַמִּזְבֵּ֑חַ מִלְּבַ֖ד עֹלַ֥ת הַבֹּֽקֶר: (שמיני ט, יז)

טעם למה הוכרח רש"י לפרש 'מלבד עלת הבקר, כל אלה עשה אחריה' ולא פי' חוץ מעולת הבקר עשה אלה

מפרש רש"י: "מלבד עלת הבקר – כל אלה עשה אחר עולת התמיד". והתמיהה עולה, אמאי לא פירש שמלבד עולת הבוקר עשה אהרן גם עולה זו הנאמרת כאן לפני המנחה. וכתב הרא"מ, וז"ל: "מלבד עולת הבקר כל אלה עשה אחר עולת התמיד – לא חוץ מעולת התמיד, דאם כן היה ראוי להכתב אחר 'וַיַּקְרֵב אֶת־הָעֹלָה וַיַּעֲשֶׂהָ כַּמִּשְׁפָּט' (פסוק טז) מיד, ששניהם ממין אחד, לא אחר 'ויקרב את המנחה'. ועוד, אם פירוש 'מלבד עולת הבקר' הוא חוץ מעולת הבקר, היה לו לומר גם כן 'ומלבד עולת החדש', כמו שאמר במוסף ראש השנה (במדבר כט, ו): 'מִלְּבַד עֹלַת הַחֹדֶשׁ וּמִנְחָתָהּ וְעֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ' ובמוסף יום הכפורים וכו'", עיי"ש שהאריך עוד בדברים המתיישבים על הלב.

ומ"מ נראה שיש לומר טעם נוסף למה הוכרח רש"י לפרש כן על פי הפשט, שכן בסוף פרשת פקודי, עה"פ (שמות מ, כט): "וַיַּעַל עָלָיו אֶת־הָעֹלָה וְאֶת־הַמִּנְחָה" כתב רש"י: "ויעל עליו וגו' – אף ביום השמיני למלואים שהוא יום הקמת המשכן, שמש משה והקריב קרבנות צבור, חוץ מאותן שנצטוו בו ביום, שנאמר (ויקרא ט, ז) קְרַב אֶל־הַמִּזְבֵּחַ וגו'", נמצא שעולת הבוקר הכתובה כאן משה הקריבה, ועל כן אי אפשר לפרש 'מלבד עולת הבקר' חוץ מעולת הבקר, שהרי לא אהרן שהכתוב מדבר בו כאן הקריבה אלא משה.

ובזה מבואר טפי מה שהוסיף רש"י "כל אלה עשה אחר עולת התמיד", ולא די לו לומר "מלבד עולת התמיד – אחר עולת התמיד", דאילו הוה מצינן לפרש ד'מלבד עולת התמיד' מדבר באהרן שעשה עולה זו מלבד הראשונה של הבוקר, אזי לא הוצרכנו לפרש 'כל אלה', אלא זו נוסף לאותה הראשונה, אבל השתא דידעינן דהראשונה משה הקריבה והוצרכנו לפרש 'מלבד' – 'אחר', אם כן יוקשה לנו למה הזכיר העולה דוקא, הרי אין כאן זה לעומת זה של עולה זו מול העולה הראשונה, אלא כללות העבודה שאחר העולה הראשונה לנוכח העולה הראשונה עצמה, ועל כן בהכרח לפרש דאכן 'מלבד' הכוונה 'כל אלה...'.

ומה שהקשה הרא"מ: "לא חוץ מעולת התמיד, דאם כן היה ראוי להכתב אחר 'ויקרב את העולה ויעשה כמשפט' מיד, ששניהם ממין אחד, לא אחר 'ויקרב את המנחה'", יש לתרץ ע"פ פי' הראב"ד לספרא על פסוק דידן (ספרא שמיני מכילתא דמילואים יב), דרשינן: "ויקטר על המזבח מלבד עולת הבוקר מה בא זה ללמדנו, אם ללמד שאם לא מצא מנחה יביא בהמה הרי כבר נאמר ויקרב את העולה ויעשה כמשפט, אם כן למה נאמר ויקטר על המזבח מלבד עולת הבוקר, מלמד ששתי מנחות היו שם אחת עם העולה ואחת בפני עצמה". והראב"ד בפי' האריך בפירוש הדברים ותורף דבריו דבא להשמיענו שעולת העם היתה חוץ מעולת התמיד, ולא יצאו ידי עולת הבוקר בעולת העם אע"פ שהיא של ציבור. ועוד למדנו שעולת התמיד לא היתה לה מנחת נסכים, ולמדנו שעולת העם באה עם מנחת נסכים שלה, ולמדנו שמלבד מנחת נסכים של עולת העם היתה גם מנחת נדבה של ציבור, שאע"פ שהיא קרבן בפני עצמו היתה צריכה לבוא עם העולה ולא עם קרבן אחר, ולהכי נכתבה בהדי עולה זו, עיי"ש שדקדק כל הדברים. אם כן בדוקא נכתבה מנחה זה בהדי עולת העם ללמד שבאה עמה ועד שלא עשאה לא נסתיימה לא כלתה עבודת העולה.

gh