פורים
הדור קבלוה באהבה, ביאור דברי רש"י ועוד דרוש
בגמ' שבת (פח,א): "וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר (שמות יט, יז), אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם אם אתם מקבלים התורה מוטב ואם לאו כו'. אמר רב אחא בר יעקב מכאן מודעא רבה לאורייתא. אמר רבא: אעפ"כ הדור קבלוה בימי אחשורוש, דכתיב (אסתר ט, כז): קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים, קיימו מה שקיבלו כבר".
ופירש"י "בימי אחשורוש, מאהבת הנס שנעשה להם". צריך ביאור אמאי מיאן רש"י לפרש שקבלוה מאהבה שהרי נתכנסו כולם בצום ותענית בעת הגזירה, והיינו תשובה מאהבה. ובפשטות לישנא ד'באהבה' דחיקא ליה, דמשמע ליה בשמחה אבל הצום והתענית היה בצרה. ועוד דאם כן הוי שוב קבלה מאונס, דכמו שבמתן תורה היו יראים מהמאמר שם תהא קבורתכם, גם בימי המן היו יראים מגזרת (אסתר ג, יג) "לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד". ועוד, דכך מוכח גם ממה שלימוד הגמרא הוא מהכתוב 'קיימו וקבלו היהודים' – קיימו מה שקיבלו כבר, ופסוק זה הרי נאמר אחר הנס, אם כן לא מיירי בתשובה שעשו לפני הנס.
וכבר האריכו בזה, ומכל מקום שערי דרוש לא ננעלו, ולולי דברי רש"י ז"ל היה מקום לומר שכבר בזמן הגזירה היתה זאת קבלה מאהבה (שהתעצמה בעקבות הנס), בשעה שהתכנסו כל היהודים לצום ולתפילה, וכתב רבינו הזקן ב'תורה אור' (אסתר ז,א) בתנועה של תשובה במסירות נפש שנה שלימה, מיום הגזירה שהיתה בערב הפסח ועד י"ג אדר לשנה האחרת. וזוהי תשובה גמורה מאהבה, שכן הא גופא שישראל הבינו כי התרופה היחידה למצבם היא צום ותענית ותשובה, ולא שמו עיקר יהבם על אמצעים של דורון או מלחמה. והגם ששלחו את אסתר לבקש על עמה, הרי עשו זאת בצירוף ג' ימים תענית לילה ויום, וגם היא ונערותיה צמו כן, אף על פי שבדרך הטבע הצום מכחיש מראית פניו של אדם, ואם בקשה לשאת חן בעיני אחשורוש היה לה לפטם ולעדן עצמה, אלא שגם היא וגם נערותיה וגם כל ישראל סמכו אך ורק על הקב"ה ונשאו עיניהם וליבם בתשובה מאהבה גמורה להקב"ה, וקיימו וקיבלו עליהם ועל זרעם את כל המצוות מאהבה.
והא דילפינן מקיימו וקבלו דהוי לבתר הנס, דרש הוא, ובפשטו 'קיימו' ל' קיום שטר שהסכימו על כך 'וקבלו' עליהם הדבר לדורות ומיירי בחג הפורים ומצוותיו.
ודברים אלו הרציתי לפני מו"ה אברהם אבא ויינגורט שליט"א, והואיל להביאם בספרו 'זכרונות השרידי אש' (עמ' קנח), והוסיף עליהם דאמנם גזרת המן היתה על כל אשר בשם ישראל יכונה טף ונשים, כגזירת הצורר הגדול ימ"ש שבדור הקודם, וכאשר באו ונתכנסו כולם לשוב אל ה' בלא שהובטחה להם שום מילוט נפש, זו גופא קבלה מאהבה גמורה.
gh