יתרו
טעם חדש למה נמלך משה בנשים תחילה במתן תורה
ברש"י: "כה תאמר, בלשון הזה כסדר הזה. לבית יעקב, אילו הנשים, תאמר להם בלשון רכה. ותגיד לבני ישראל, עונשין ודקדוקין פרש לזכרים, דברים הקשים כגידין" (ע"פ מכילא יתרו בחדש ב).
למה הקדים הנשים לאנשים, אמרו במדרש (שמו"ר כח, ב): "למה לנשים תחלה שהן מזדרזות במצות. ד"א כדי שיהו מנהיגות את בניהן לתורה. א"ר תחליפא דקיסרין אמר הקב"ה, כשבראתי את העולם לא צויתי אלא לאדם הראשון ואחר כך נצטוית חוה ועברה וקלקלה את העולם עכשיו אם איני קורא לנשים תחלה הן מבטלות את התורה לכך נאמר כה תאמר לבית יעקב", ע"כ.
והדרשנים האריכו. ונראה להוסיף בדרך הדרוש, דהנה מצינו כשהעבירו את רבן גמליאל מן הנשיאות ובקשו למנות את ר' אלעזר בן עזריה (ברכות כז,ב), אמר להם אייזיל ואימליך באנשי ביתי. ותימה, הרי לפניו הצעת הסנהדרי גדולה ראשי אלפי ישראל שהיתה חשובה שבסנהדראות (עי' אגרת רב שרירא גאון סוף פרק ג) וכל הנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל (שמו"ר ג, ט), ומה צריך עוד לימלך בדביתהו ובמה יחכם בעצתה יותר מעצת חכמי הרזים. וי"ל הטעם כיון שרצו לתת שררה, ולא שררה אני נותן לכם אלא עבדות (הוריוות י,א), א"כ ראוי לימלך באשתו שהרי טורח הציבור פעמים בא בגירוע ופגרא בחובות הבית ולכן בדין שיטול רשות.
והנה בסמוך כשמפרש האמירה לבית ישראל כתיב (להלן ו): "וְאַתֶּם תִּהְיוּ־לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ" גו', ורש"י פירש כהנים היינו שרים, כדאשכחן בדוד (ש"ב ח, יח) "וּבְנֵי דָוִד כֹּהֲנִים הָיוּ". אך בספורנו כתב וז"ל: "תהיו ממלכת כהנים להבין ולהורות לכל המין האנושי לקרוא כלם בשם ה', ולעבדו שכם אחד, כמו שיהיה ענין ישראל לעתיד לבא, כאמרו 'וְאַתֶּם כֹּהֲנֵי ה' תִּקָּרֵאוּ' (ישעיהו סא, ו)" וכו'. וכתב עוד שם דגוי קדוש היינו שיחיו לעולם וכן היה צ"ל לולי חטא העגל, וכיון שחטאו נדחה הדבר להעתיד לבוא.
ולפי"ז יש לומר דאמנם אילו היו צריכים לקבל עליהם רק גוף תורה ומצוות, היה ראוי להקדים האנשים לנשים שהרי הם ישנם בעול תלמוד תורה ובעול כל המצוות שהזמן גרמא מה שאין בנשים, אבל כאן, כיון שהיו עתידים להיות כל אחד ואחד לרב ומורה הדרך לרוב המון גויים, הרי שנתבעו לקבל עליהם גם טורח ציבור, ובכגון דא מן הנכון להם לקבל רשות מנשותיהם, וע"כ אמר הקב"ה למשה לדבר לנשים תחילה, שאם יאמר בר ישראל איזיל ואימליך באינשי ביתי, אומרים לו כבר נדברו ונתרצו לכך.
gh