טעם למה לא נבראו המלאכים בעלי צורה, וכמו הגלגלים והמזלות שצורתם ידועה ואע"פ שהשגתם גבוהה מהשגת בני אדם

ברש"י שם: יום אחד כו', למה כתב אחד, לפי שהיה הקב"ה יחיד בעולמו שלא נבראו המלאכים עד יום שני", מפורש בב"ר (ג, ח) הטעם: "שלא תאמר מיכאל היה מותח בדרומו של רקיע, וגבריאל בצפונו, והקב"ה ממדד באמצעיתו אלא (ישעיה מד, כד): אָנֹכִי ה' עשֶׁה כֹּל נֹטֶה שָׁמַיִם לְבַדִּי רֹקַע הָאָרֶץ מֵאִתִּי כו'".

ונראה לתרץ בזה מה שהקשו ראשונים (עי' רמב"ן ריש הפרשה ואברבנאל) למה לא נתפרשה בריאת המלאכים בכתוב. וע"ד פשט יתכן להוסיף דלא נתפרשו אלא דברים הנראים לעיניים, כי תכלית סיפור מעשה בראשית היא תשובה לאדם הרואה ארץ ומלואה ורואה שמים וכל צבאם ושואל מי ברא אלה, ובא סיפור מעשה בראשית ומסבר את אזנינו בסדר הבריאה. אך דבר שאינו נראה לעין כמלאכים אין השאלה כיצד נבראו ומתי טורדת מחשבתו, ומי שמספר לו במסורת שנבראו ומאמין לו, גם יאמין לו אימתי נבראו.

אלא שיש לשאול, ובאמת אמאי לא נבראו המלאכים בעלי צורה (שתכסה כמסוה על ציורם הרוחני), כמו שמצינו בהרבה מקומות שנגלו מלאכים לאדם בדמות אדם, הכי נמי יבראו בצורה ותהא ניכרת גבורתם ועבודתם בשליחות המקום, ועי"ז יבואו בני אדם לירא את ה', וכמו שהתבוננות בגלגלים ובצבא השמים מביאים לאמונה ויראה כדברי הרמב"ם בהל' יסודי תורה (ב, ב).

וי"ל הטעם משום שהיתה הנפש מתפעלת ממראיתם ופעולותיהם והיה ח"ו מקום לטעות אחריהם. ואין הדבר דומה להתבוננות בגרמי השמים, שכדברי הרמב"ם מביאים לאמונה (ועל אף כי אומות רבות תעו אחר המזלות והכוכבים ועבדו להם), דשאני, דהמזלות והכוכבים, אף דיש להם נפש ומכירים את בוראם, כיון שיש להם חוק קבוע שלא ישנו את תפקידם, ניכר הדבר שיש גבוה מעל גבוה שומר עליהם ושהם עושים רצונו, ועל כן ההתבוננות בדבר מביאה לאמונה. ואולם המלאכים והחיות שיש להם פרצוף, ונשלחים בכל פעם לתפקיד אחר אפשר שידמה האדם שהם עומדים ברשות עצמם והטעות ח"ו עלולה. להכי נשתיירו המלאכים בציורים הרוחני שאי אפשר לאדם לעמוד בו כדכתיב (לב, לא): "כִּי־רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל־פָּנִים וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי".

gh